Números 5

1 א וידבר יהוה אל משה לאמר

2 ב צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש

3 ג מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם

4 ד ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה  כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל  {פ}

5 ה וידבר יהוה אל משה לאמר

6 ו דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא

7 ז והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו

8 ח ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו--האשם המושב ליהוה לכהן  מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו

9 ט וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן--לו יהיה

10 י ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה  {פ}

11 יא וידבר יהוה אל משה לאמר

12 יב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל

13 יג ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה

14 יד ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה

15 טו והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה--כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון

16 טז והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה

17 יז ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים

18 יח והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים

19 יט והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך--הנקי ממי המרים המאררים האלה

20 כ ואת כי שטית תחת אישך--וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך

21 כא והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך--בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה

22 כב ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן

23 כג וכתב את האלת האלה הכהן--בספר ומחה אל מי המרים

24 כד והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים

25 כה ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח

26 כו וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים

27 כז והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה--ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה

28 כח ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא--ונקתה ונזרעה זרע

29 כט זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה

30 ל או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה--וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת

31 לא ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה  {פ}