10 והיא מרת נפש ותתפלל על ־ יהוהובכהתבכה ׃11 ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ־ ראהתראה ׀ בעניאמתךוזכרתניולא ־ תשכחאת ־ אמתךונתתהלאמתךזרעאנשיםונתתיוליהוהכל ־ ימיחייוומורהלא ־ יעלהעל ־ ראשו ׃12 והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את ־ פיה ׃13 וחנה היא מדברת על ־ לבהרקשפתיהנעותוקולהלאישמעויחשבהעלילשכרה ׃14 ויאמר אליה עלי עד ־ מתיתשתכריןהסיריאת ־ יינךמעליך ׃15 ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת ־ רוחאנכיוייןושכרלאשתיתיואשפךאת ־ נפשילפנייהוה ׃16 אל ־ תתןאת ־ אמתךלפניבת ־ בליעלכי ־ מרבשיחיוכעסידברתיעד ־ הנה ׃17 ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את ־ שלתךאשרשאלתמעמו ׃18 ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא ־ היו ־ להעוד ׃19 וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל ־ ביתםהרמתהוידעאלקנהאת ־ חנהאשתוויזכרהיהוה ׃20 ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את ־ שמושמואלכימיהוהשאלתיו ׃